דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

היסטוריה >>  סיפורי מקום >>  בית חלבוני
 
השם חלבוני מוכר לצעירי טירת צבי, בעיקר בזכות בריכת האגירה ממערב למשק שנושאת את השם "בריכת חלבוני" ומשמשת אותם כמקום רחצה (אסורה) ובילוי.

שמעה של הבריכה יצא למרחוק, וצעירים מגיעים אליה, עורכים לידה "שבת בטבע" ומשתכשכים במימיה. אולם, מרבית הצעירים אינם יודעים מהו מקור השם "חלבוני".

לנו, הילדים הראשונים של טירת צבי, השם חלבוני אינו שם של בריכה אלא, שם של ערבי שהיתה לו חווה חקלאית ובתוכה בית שכונה בפינו "בית חלבוני".

החווה הושקתה במי מעין חונזיר (המוכר כיום בשמו העברי "עין נזם". מאחר שפירוש השם חונזיר בערבית הוא חזיר, קראו לו בשם נקי יותר על שם נזם הזהב שבאפו), בחווה היה בית מגורים וסביבו פרדם הדרים.

חלבוני זה נהג לבקר לפעמים בטירת צבי כשהוא רכוב על חמורו. תמיד נראה לנו החמור קטן ומסכן וחלבוני, גדול ושמן שרגליו כמעט ונוגעות בקרקע בשעת הרכיבה.

אחרי ההתקפה על טירת צבי בו' אדר א' תש"ח (16.2.1948), נעלם חלבוני והבית חרב.

זכור לי שכילדים, נהגנו לעיתים לערוך טיולים לבית חלבוני ההרוס ואכלנו מפירות הפרדס המצומקים שלא הושקו.

כשגדלנו מעט, למדנו בקומה השניה של "הטירה". לאחד ממורינו, היה ילד בגן הילדים שהצטיין במבנה גוף עגלגל משהו ולכן זכה בפינו לכינוי "חלבוני". יום אחד, בשעת ההפסקה הגדולה, עמדנו על מרפסת הטירה יחד עם המורה, כאשר הילד הבחין באביו מגן הילדים ורץ לעברו. היה זה יום גשום, מדרכות לא היו והילד החליק ונפל. מורנו , אף שהיה מוכר כמורה קפדן ומחמיר, לא התאפק והצטרף לצחוקנו...

לימים, התברר לי כי אותו חלבוני, התגורר בבית שאן הערבית והיה מוכר שם כאדם נכבד שאף כיהן כראש העיר האחרון של בית שאן הערבית.

בזמן ההתקפה, שימש בית חלבוני כמפקדת פלוגה. בתוך הפרדס שלידו, התמקמו חוליות מקלענים ורגמים שירו והפגיזו את המשק. (לוי גבעון, אל"מ מיל', עבודה על ההתקפה במסגרת קורס פו"מ בצה"ל).

לאחר שנהדפה ההתקפה, הגיעו כוחות נוספים שאמנם אחרו את ההתקפה עצמה, אך סייעו בביעור קיני תוקפים שנותקו מהכוח העיקרי ובאיסוף שלל.

מפקד הכוח שהגיע ברגל ממסילות, דוד יזהר (דודיק יבזורי) מתל יוסף, מתאר את חלקו בקרב בספר שכתב("ארז" שם זמני – סיפור חיים, תל יוסף. 1996): "אחרי בדיקת הסביבה ובתי הערבים שבהם השתמשו בזמן ההתקפה כעמדות פיקוד ומרפאה, חזרנו ואספנו את כל הנשק ופחים עם חומר נפץ לתוך טירת צבי....

...למחרת, חזרנו לטירת צביובמשך היום פיצצנו בחומרי הנפץ שאספנו מהערבים את הבתים בסביבה וחזרנו...".

בין הבתים שפוצצו, היה אף בית חלבוני שמאז עמד הרוס והפרדס מסביבו יבש.

מפת ההתקפה על טירת צבי.בית חלבוני מוקף בעיגול.

מתוך: משגב, אמוני ישראל במלחמת השחרור תש"ח-תש"ט. הוצ' ההסתדרות הציונית תש"י 1950.


בעקבות ההתקפה, פינו כל ערביי הסביבה את בתיהם ומאהליהם ונסו לאשר ישאם הרוח.

דן שקד מספר("בבקעה" פברואר 1977)על התגבורת שאחרה לבוא מכוון כפר רופין:

בדרכם, כבר ראו את הבריחה ההמונית של הערבים וכיצד מתרוקנים מאהלי הבדואים.

לימים, פינו הפלחים את שרידי הבית, ניקו את שאריות המטע והשטח צורף לשטחי השלחין של טירת צבי.

כל פלח ותיק, זוכר בחלחלה את השטח שהיה משובש באבנים, שרידי הבית, ולא מעט כלי עיבוד נשברו שם.

מכל החווה היפה, נותר במשך שנים רבות עץ קזוארינה בודד, שריד לשדרת הקזוארינות שהקיפה את הפרדס, עד שיבש אף הוא ונעלם.

על יציאתו של חלבוני עצמו, כאמור, ראש העיר, מבית שאן, מספר מוסה גולדנברג, איש הקק"ל מבית אלפא, שהיה בתוך העיר בית שאן בעת הכניעה לכוחות גולני שצרו עליה:

ישבנו בבנין המשטרה, והיינו דנים בסדרים שיונהגו בעיר.... והנה, מופיע בבנין איש מרופש, נושם בקושי, רועד כולו מפחד, והוא מלווה איש הגנה, המוסר אותו לידי. לפני עמד איש גבוה ורחב, מראה פניו של מכובד. אני מציץ בו ומכיר את חג' סעיד חלבוני, ראש העיר של בית שאן מזה שנים רבות.

מה מעשיך כאן יא חלבוני?

האיש כרע ברך לפני, תפש את ידי ונשקה והחל לספר את סיפורו במקוטע, ברעד וחלחלה:

יא חווג'ה מוסה, בזמן שדנתם שם בבית הקפה אם להכנע או לאו, הייתי נגד הכניעה. אנשים רבים אמרו לי, שבוודאי יהרגוני בגלל זה. החלטתי איפוא לברוח לטובאס ומשם לשכם, כי שם יש לי משפחה עניפה. לקחתי את חתני, הרי אתה מכיר אותו, ועוד שני אנשים ורכבנו על סוסים בדרך לג'לבון. מדרום לעיר... נתקלנו בחיילים יהודים והם פתחו עלינו ביריות. חתני נהרג מיד. גם סוסתי שרכבתי עליה נהרגה. שני הולכי הרגל ברחו, ואותי הביאו הביאו הנה. עתה, הנני נכנע ועשה בי כרצונך.

... בנקל השגתי פקודת שחרור בשבילו והלכתי ללוותו לשער חצר המשטרה. בדרך, החל שוב לנשק את ידי: חסד אחד עשה עמי יא חווג'ה מוסה.

... אחרי להג הרבה, סיפר לי כי האוכף שעל סוסתו, יש לו חשיבות גורלית בשבילו, ואם אעזור לו להביא את האוכף, אקבל כל מה שאטיל עליו בכסף או בשווה כסף וכל דבר שארצה.

הבינותי מיד כי באוכף וודאי טמון רכוש רב בכסף ובזהב. הושבתי אותו בג'יפ שלי ונסענו למקום הקרב. ללא קושי מצאנו את הסוסה, התרנו את האוכף והעמסתי אותו יחד עם חלבוני על הג'יפ. חשתי, כי האוכף כבד למדי אבל לא רציתי להשתהות....

כעבור מספר ימים, כשחלק מתושבי בית שאן הורשו לעבור לעבר הירדן...הלך גם חלבוני עם המהגרים. לאחר כמה חדשים קבלתי ממנו דרישת שלום. ספרו שהסתדר יפה בעבר הירדן, באירביד, פתח שם חנות גדולה לתבואה ומעמדו חזק ואיתן.(מוסה גולדנברג, והקרן עודנה קיימת, פרקי זכרונות, הוצ' השומר הצעיר, מרחביה 1965).

בשנת 2008, טייל משה זכאי באזור בית חלבוני הוותיק ומצא בין שברי האבנים קטע בטון ועליו כתובת בערבית.

זכאי לא התעצל והביא את האבן לביתו, שם היא מונחת במדרון הקיפוד מול שער עזה (לצעירים, השער הדרומי שעליו שלט "בקר טירת צבי").

בקשתי מחברנו אריאל קאפח, ששולט בערבית על בורייה לנסות ולפענח את הכתובת.

להלן אריאל:

מתוך עיון בכתובת, ברור שהאבן היא חלק מכתובת גדולה יותר. אני מתלבט אם הכתוב באבן הוא קטע מכתובת בת שתי שורות ואף יותר, או שהכתוב באבן עומד בפני עצמו. על כן אני אכתוב את האפשרויות שעלו.

כאן מציע אריאל שלוש דרכים לקריאת הכתובת.

מביניהן, נראה לי (ר.א.) כי יש לקרוא את הכתובת כך:

(ח)ג'סעיד בן...... (חלבוני)

(ראש)המינהל(העירוני, בית שאן)

(באותיות מודגשות, הקטעים הקיימים, בסוגריים, הצעת קריאה).


צילום הכתובת

כתב : ראובן אור.

פורסם ב"בטירה", שבועות תשס"ח.

בעקבות הפרסום, נוספו כמה הערות של חברים.

יצחק אריאל תיקן שחלבוני תמיד הגיע רכוב עלסוסומשרת שחור היה מסייע לו לעלות ולרדת מגב הסוס.

דבורה גרוס הוסיפה שחלבוני הגיע בקיץ כשהוא מצוייד בשמשיה...

ודני שור הזכיר כי כאשר עבד בטרקטור ליד חורבות בית חלבוני, העלה הכלי עליו עבד שעון שמש כמעט שלם. השעון מוצב היום בגן הארכיאולוגי בין בית הכנסת לחדר האוכל.


[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |


אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2020 (c)