דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

היסטוריה >>  סיפורי ראשונים חלק ד' >>  מלחמת ששת הימים
 

מלחמת ששת הימים בטירת צבי

ביום שני, כ"ובאייר תשכ"ז, 5.6.1967 פרצה המלחמה.

חברי המשק שטרם גויסו, או שהשתייכו להגנה המרחבית, נקראו מייד למילואים בצווי חירום ובקריאת סיסמאות גיוס ברדיו. סיסמת החטיבה המרחבית שלנו הייתה "אורות הבמה",

ובזכות ה -א' שבראשיתה, נקראנוראשוניםלאורך כל היום.

מייד החלו בשיפור עֶמְדוֹת-ההגנה ובהכנה סופית של המקלטים.

בגיליון "בטירה במערכה" מ5.6.67נכתב:

המערכה החלה!

בשעת כתיבת שורות אלה, המערכה בעיצומה. הקרבות החלו בשעות הבוקר המוקדמות בגבול המצרי, ובמשך היום התקיפו והפגיזו גם הירדנים והסורים מקומות שונים בארץ.

סיכום המערכה שקיבלנו מהחטיבה בשעה 16.00 היום:

בחזית המצרית הופלו עד עכשיו 180 מטוסים מצריים. כוחותינו יצאו לבלום את התקפת המצרים ועברו את גבול הרצועה. כונתילה נכבשה. חן יונס נכבשה. רפיח נכבשה. כעת מטהרים את יתר יישובי הרצועה. מתקרבים לאל עריש.

בחזית הסורית, התקפת מטוסינו על שדות התעופה הסוריים היא בעיצומה. לאחר השמדת שדות התעופה, יטפלו כוחותינו בכוחות הארטילריה של הסורים.

באזור עמק הירדן נעשה ניסיון סורי לתקוף את מוצבינו. שני מטוסים סוריים הופלו ע"י כוחותינו. שני מטוסים נוספים תקפו סירות בכינרת. איש אחד נהרג. בהמשך, ריקטו את טבריה. פרצו שריפות, אולם לא היו נפגעים.

עד כאן לשון ההודעהשטרםפורסמה ב"קול ישראל".

ההפגזה אצלנו(עדיין לא הודיעו עליה ברדיו):

בשעה 11.50 בצהרים החלו להפגיז את תל רדרה ואת טירת-צבי ממוצבים ירדניים במשולש ובעבר הירדן. בתל רדרה, נפגע אחד.

מספר פגזים נפלו בתוך המשק. נפגעו דירת משפחת נילי ודני שור ודירת משפחת חנה וניסן פלוטקין. חוטי החשמל נותקו אחרי שעמוד חשמל אחד נפגע

זימי מגרעין שח"ל ופילו מסעוד, פועל בניין מבית שאן, נפצעו מרסיסים. אחרי שנחבשו, הועברו לבית החולים בעפולה ואושפזו שם.

מטוסי מיג (סוריים ?), עברו מספר פעמים מעל לתל ומעל למשק.

עובדי הגזר הותקפו בְּמַקְלְעִים כבדים בהיותם בשדה. איש לא נפגע.

סידורים ללילה:ילדים ובלתי לוחמים מתארגנים לשינה במקלטים ולידם. אנשי הָעֲמָדוֹת – בְּעֶמְדוֹתֵיהֶם.

יתן ה' את אויביך הקמים עליך ניגפים לפניך. בדרך אחד יצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך(דברים כח, ז).

יום ג' 6.6.67 המה כרעו ונפָלו

ביום השני של המערכה שנכפתה על מדינת ישראל, התפרסמו תּוצְאות הקרבות האויריים של צה"ל על כוחות האויב. מאחר שהדברים פורסמו כבר ב'קול ישראל', לא נחזור עליהם.

... בגזרתנו, נכבשה ג'נין, העיר שבמלחמת העצמאות לא הצלחנו לכובשהּ. הקו הירדני לידנו נפרץ היום ע"י חֵילוֹת האויר והתותחנים של צה"ל.

אצלנו:אחרי שתי ההפגזות אתמול בצהריים, הופגזנו בשלישית החל מ- 17:40 אחה"צ.פגז פגע בקו המתח הגבוה שנפל על קווי הטלפון, וגרם לרעש בלתי פוסק בכל הקווים. נתן בירנד יצאוניתק את החוט הפגוע ליד שדה-אליהו והקשר התחדש.

ב- 01:30 בלילה הופגזנו ברביעית. לא היו נפגעים, ולא נגרם נזק.

מאחר שעל שתי ההפגזות האחרונות הודיעו ברדיו, מייד החל 'מבול' של שיחות טלפון שנמשך כל הלילה וכל היום. שיחות אלו נענו(ע"י נילי בן ארי)בהודעה לקונית: "הכול בסדר. כולם בריאים ושלמים".

"קול קהיר" דיווח כי גדוד עיראקי כבש את טירת-צבי, והשמיד את היישוב. כשם ש"השמידו" אותנו בהבל פיהם בתש"ח. אנו בטוחים שכמו ההודעה עלינו, גם שאר דבריהם – הבל וכזב.


יום א' ג' בסיון תשכ"ז11.6.67

אנו מקדישים גיליון זה ל"חיילים הקטנים שבעורף" – ילדינו, שמצאו מחסה במקלטים.

לכבודם נעתיק שיר שכתבה 20 שנה קודםמלכה צוקרמןשהגיעה לכאן אחרי מלחמת העולם השנייה:

אָהַבְתִּי טִירָה, בָּהּ קָרָה פַּעַם נֵס

אָהַבְתִּי שְׂדֵרָה, מוֹבִילָה לְפַרְדֵּס.

אָהַבְתִּי יְלָדִים, שׁוֹבָבִים חֲמוּדִים.

אָהַבְתִּי כִּכָּר, שָׁם דָּגִים זְהֻבִּים.

יוֹנִים לְבָנוֹת עַל יַד שֹׁבֶךְ קָטוֹן,

וְרֶפֶת וָלוּל, וַעֲצֵי הָרִמּוֹן.

אָהַבְתִּי שִׁירָה מִפִּי נֹעַר רַעֲנָן,

אָהַבְתִּי שָׂדֶה, הַבְּרֵכוֹת וְהַגַּן.

אָהַבְתִּי לֵילוֹת אֲפֵלִים בְּלִי כּוֹכָב,

אָהַבְתִּי בָּךְ שֶׁמֶשׁ, קַרְנֶיהָ זָהָב.

כָּל דֶּרֶךְ, כָּל שְׁבִיל וְכָל אֶבֶן וָעֵץ –

אֲהַבְתִּיךְ אַהֲבָה, אַהֲבָה בְּלִי קֵץ.

אחד מילדי המשק כתב:

ההפגזה הירדנית התחילה. פגזים נורו לעבר תל רדרה. האנשים והילדים רצו למקלטים. עֶשְׂרוֹת פגזים התפוצצו ברעמים אדירים והתקדמו, פגז אחרי פגז לעבר חלקו הדרומי של הקיבוץ. אַחַד הפגזים פגע בבית, חדר דרך הגג, נכנס למקלחת וַהֲרָסָהּ. הדלתות נשברו והחלונות התנפצו.

אחד נפגע בכתפו פצע קל, נֶחבש ונִשלח לבית החולים יחד עם פועל שנפל ונפצע בִּירֵכוֹ.

נשארנו במקלטים. הילדים הקטנים צרחו, והייתה מהומה שלמה. בלילה עברנו למקלט התינוקות, שם היה מסודר יותר. יָשַנּּוּ במקלט התינוקות, והתינוקות בכו פחות (היו כאלה שלא בכו בכלל). לא יָשַנּּוּ טוב. בלילה היו עוד הפגזות (לא שמעתי, אבל סיפרו לי). בבוקר היה אפשר לצאת לאכול ארוחת בוקר ולהתפלל. החדשות שמחונו והעכירו את רוחנו כאחת. שוב נשמעו הפגזות, ונכנסנו למקלט. כשהודיעו על כיבוש לטרון והעיר העתיקה שמחנו ושרנו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

מאיר אריאל(בן 11).

מכתב מהחזית:

שלום לכם.

לאחר 4 ימי קרבות שבהם השתתפנו גם אנו (יגאל, דוד ואני), אני יכול לבשר לכם, כולנו בריאים, שלמים ושבעי רצון. אין כל מקום לדאגה או חשש לשלומנו.עשינו עבודה גדולה, אך אני בטוח כי מה שעשיתם אתם ב"עורף" או ליתר דיוק, בחזית אחרת, אינו נופל כלל ממה שאנו עשינו, ואולי עולה עליו.איפה עכשיו אבן גבול מס' 1 ?ובכלל, אפשר לנסוע כבר ליריחו? אל תשכחו להביא משם קצת "מזכרות". ג'ינג'י.

ג'ינג'י, הואברוך דסברג, הי"ד, שגדל כילד חוץ בטירת צבי, ונפל במלחמת יום הכיפורים

כמו גםדוד גלזרהי"ד הנזכר במכתבו.

בקרבות רפיח, ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, נפלבני קליהי"ד.

היכן המוקש ה-100?

מספר ראובן אור: כשבוע לפני מלחמת ששת הימים, גויַסתי ללילה אחד להנחת שדה מוקשים מדרום לטירת צבי. מחלקת המקשנים הייתה מורכבת כולה מחברי משקים מאזור בית שאן, ובראשה עמד מפקד המחלקה אהרן בן זאב (פלוטק) מעין-הנצי"ב.

כל הלילה וכל היום שאחריו הִנחנו מוקשים נגד טנקים, שהובאו ממחסני החירום על גבי פלטפורמות רתומות לטרקטורים; גדרנו, שילטנו ומיפינו את שדה המוקשים.

כעבור כמה ימים פרצה המלחמה.

כחודש לאחר המלחמה נקראנו שוב על מנת לפרק את שדה המוקשים. הלכנו על פי המפות ועפ"י הזיכרון, ואספנו אותם. בסיום האיסוף, רצינו לפרק גם את הגדרות, אך פלוטק התעקש שחסר לו מוקש אחד, ולא אִפשר לנו לסיים. לא הועילו ההפצרות שבוודאי טעה בספירה. הוא התעקש ועמד על שלו. השטח נותר מגודר ואף טרקטוריסט אחד לא העז להיכנס אליו.

לאחר זמן, בחטיבה המרחבית החליטו להביא חבלנים סדירים מחיל ההנדסה, והם – הדבר הראשון שעשו, שרפו את השדה. מאחר שהיה זה שלף חיטה לפני כיבוש הקש, זה היה די פשוט. לאחר שְׂרֵפַת השדה, הם סרקו אותו שנית בעזרת מגלי מוקשים – ואכן, נמצא המוקש החסר ­– המוקש ה-100!



[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |


אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2020 (c)