דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

היסטוריה >>  סיפורי ראשונים חלק ג' >>  שבר ענן, שיטפון וסערה
 

מזג האויר בטירת צבי ג'

בשנת 1958, ביזמת פרופ' אשבל, הוקמה בישראל רשת תחנות אגרומטאורולוגיות לניטור "מזג האוִיר החקלאי". גם בטירת-צבי הוקמה תחנה קבועה' ושרידיה נראים עד היום מאחורי בניין המזכירות והנהלת חשבונות.

למפעיל התחנה נקבע שמואל צביאלי, שנכנס אז לעבודה בהנהלת החשבונות. בתחנה נמדדו הטמפרטורה, עצמת הקרינה, כיוון הרוח, הלחות היחסית, ההתאדות, המשקעים ומדדים דומים.שלוש פעמים ביום, בשעות 08.00, 14.00 ו- 20.00בדיוק,שבעה ימים בשבוע היה אפשר לפגוש את שמואל בתחנה. יום יום, אחרי המדידה ב 08.00, היה שמואל מעביר את התוצאות טלפונית לשירות המטאורולוגי. מיד עם הפעלת התחנה התעוררה בעיה, כי שמואל סירב כמובן לטלפּן בשבתות ובחגים, וכפשרה, הם נאלצו להסתפק בדיווח במוצאי שבת וחג. כדי לעמוד במשימה, ארגן שמואל קבוצת ילדים תורנים שבדקה את המכשירים השונים מדי יום בשעה 20.00,ובשבתות וחגים,בכל שעות המדידה. על מנת לשמור את הנתונים בשבת וחג בלי להשתמש בכלי כתיבה, התקין שמואל לוחות מיוחדים שבעזרת אטבי משרד סומנו עליהם הנתונים המדוייקים.

מתברר שהשירות המטאורולוגי 'עשה עסק טוב' שכן, מאז כינון התחנה,מדי שנה,ובמשך ארבעים שנה,זכה שמואל באות 'הצופה המטאורולוגי המצטיין'. כשהגיע שמואל לגבורות, וקשתה עליו המשימה, הוא פרש. כה גדול היה ה'חור' שהותיר, שאיש בטירת-צבי לא הֵעֵז למלא את מקומו, והתחנה נסגרה.

במסגרת סיור חקלאים, בשירות המטאורולוגי בבית דגן, אנשי המחלקה החקלאיתהזכירו בגעגועים אתהצופה המצטיין "היחיד בדורו" – שמואל צביאלי מטירת צבי.

השיטפון:דצמבר 1955. שבר ענן על מקורות נחל בזק גרם לזרימה אדירה. הנחל, שבאותם הימים נחסם ע"י הכשרת שטח לפרדס האֲזורי, לא יכוללהכילאת המים הרבים שפרצו דרך אפיקו הנטוש שלנחל חמרה והם הֵציפו את טירת צבי (עפ"י דב ניר,אֵזור בית שאן).

בסוף 1955 כבר למדנו בבית-הספר "המשותף" (בטרם נקרא"שק"ד");

בוקר-בוקר, קיץ וחורף, אנו, ילדי בית הספר, השכמנו בשעה 05.15 לתפילת שחרית שהתחילהתמידב- 05.30בדיוק[היום בימי החורף הקצרים נוהגים לאחר את התפילה ל- 05.50 כדי להניח תפילין בזמן. ]

באותו בוקר, כבר בעת צחצוח השיניים, נשמע בחוץ פִּכְפּוּךְ מיםחזק. מאחר שעדיין ברוב שבילי טירת צבי עוד לא נסללו מדרכות, הלכנו לחדר האוכל ששימש גם בית הכנסת, כשאנו נעולים במגפיים.

מייד כשירדתי ממרפסת בית הילדים, חשתי בזרם מים עז ששטף את המגפיים, וכמעט מילֵא אותם מים. בחשכה [בחורף ב- 05.30 בבוקר], לא היה ניתן להבחין בזרם החזק, אך לאחר התפילה, הלכנו לארוחת הבוקר בצריף "מועדון הילדים" הסמוך לַחֲדַר האוכל. מול המועדון נמצא מקלט עמוק ששימש מחסן הנשק [הוא עדיין שם, מול הנשקיה]. אל תוך פתח החירום של המקלט השתפך זרם מים אדיר שהֵציף את המקלט כולו (כמה ימים אחרי השיטפון, הגיע צוות נַשָּׁקִים מהחטיבה, ניקה וייבש את הנשק מהבוץ הרב, והחזיר אותו לכשירות). בשיטפון טבעו אפרוחים רבים ששהו בבית האימון.

ממראות השיטפון: זאת טירת צבי – לא ונציה...

תופעת ה"שבר ענן", מוכרת היטב בַּאֲזוֹרֵנוּ. כך קרה גם בעת ההתקפה הגדולה על טירת צבי ב-ו' באדר א' תש"ח, כאשר שבר ענן פתאומי, בדיוק בשעת "ההסתערות עם שחר" של התוקפים, הֵציף את השדות ומנע את התקדמותם.

בשנות ה70 פקדה את טירת צבי סערת מיני טרנאדו

שמואל צביאלי מודד בתחנה מטאורולוגית

באוקטובר 2008, גרםשבר ענן פתאומי לחסימת הכביש לטירת צבי בין עין-הנצי"ב לשדה אליהו.(צילם: ג'יני).

פורסם בדף השבועי ערש"ק"נשא"י"א בסיון תשע"ב1.6.2012


[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |


אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2020 (c)