דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

היסטוריה >>  סיפורי ראשונים חלק א' >>  נוסח התפילה
 
ביום העלייה על הקרקע היו רוב חברי טירת צבי "יקים" ממוצא גרמני, שהגיעו בעיקר מהקבוצה רודגס בפתח תקוה ומהקבוצה ליד כפר יעבץ. הם אמנם היו הרוב, אך יחד עימם עלתה קבוצה גדולה של יוצאי מזרח אירופה שישבו בקבוצת שח"ל ליד רחובות. אלו היו מיעוט במספר החברים הכולל, אך הייתה זו הקבוצה הגדולה ביותרמבין השלוש שעלו לטירת צבי.
(בתמונה: 1940הנחת אבן הפינה לביה"כ ע"י הטירה- בגלל קשיים כספים לא המשיך להיבנות! )
אחד הנושאים הראשונים שנדונו היה, באיזה נוסח נתפלל?
היקים יחד עם אנשי שח"ל, ה"מתנגדים" מפולין ומהארצות הבלטיות, התפללו בנוסח אשכנז. לעומתם, יוצאי הכשרת סלבקוב (קיבוץ "עובדיה") וכך גם יוצאי בסרביה ורומניה, גדלו בבתים חסידיים, ונוסח התפילה השגור
על פיהם היה נוסח ספרד.
הרוב הכריע – נוסח אשכנז! אך לא היה ניתן להתעלם מהמיעוט הגדול שרצה דווקא בנוסח ספרד, והתוצאה הייתה, פשרה.
הנוסח הבסיסי נקבע נוסח אשכנז, אך הוכנסו בו שינויים מתוך נוסח ספרד כדי לרַצות את ה"ספרדים".
וכך, אנו אומרים "שיר של יום" בשבת, מייד אחרי חזרת הש"ץ של שחרית. בראש השנה אנו תוקעים בשופר בתפילת לחש כנוסח ספרד, וכן אנו אומרים את תפילת הגשם ותפילת הטל בחזרת הש"ץ כמנהג ספרד.
לפני המעבר לבית הכנסת בסוכות תשי"ח, הועלה הנוסח על הכתב, ואושר כ"תקנון בית הכנסת". אוי לו לחזן שהעז לומר "ויצמח פורקניה", הוא לא הורשה לעבור שנית לפני התיבה.
בניגוד למקובל בטירת צבי, שתקנון הוא בעצם רק הצהרת כוונות, במקרה הזה, השמירה עליו הייתה מוחלטת.
כאשר הגיע לטירת צבי גרעין 'גאולים', הם נהגו להתפלל בנוסח ספרד. על אף שהיו בין חברי הגרעין חזנים מעולים, ותיקי טירת צבי סירבו לאפשר להם להתפלל בנוסח זה. בתגובה, התפללו חברי הגרעין במועדון הנח"ל שלהם.
רק אחרי שהתקבלו לחברים בטירת צבי, עברו להתפלל בבית הכנסת תוך הבטחה שכל מי שיעבור לפני התיבה יעשה זאת בנוסח טירת צבי.
זכור לי ויכוח קולני שפרץ בסוף תפילת נעילה בין יעקב קלי "הספרדי" לבין שמחה פרידמן ה"אשכנזי": מתי בדיוק צריך לתקוע בשופר, באמצע הקדיש האחרון או אחריו. שמחה צידד "באמצע" אך יעקב קלי הודיע, שבאמצע - הוא לא תוקע! והשופר היה בידיו...וכך נקבע שתקיעת שופר במוצאי יום הכפורים תיעשה אחרי הקדיש.
שינוי נוסף היה מתי נושאים את התפילה לשלום המדינה. בכל הארץ אומרים אותה אחרי "אב הרחמים", אך בטירת צבי – אחרי "אשרי",כך נקבע כדי למנוע את רעש הספסלים בקימה ובישיבה נוספת ומשום "טרחא דציבורא".. גם בנוסח התפילה לשלום המדינה יש כמה שינויים מהנוסח, והוא ע"פ הנוסח הראשוני שקבעה הרבנות. שינויים אלה נשמרים בקנאות עד היום.
סעיף שעורר לא מעט התנגדות היה חובת כיסוי הראש של נשים נשואות בתפילה בבית הכנסת, וכמה נשים אף קשרו מעין סרט רחב ככיסוי ראש. דווקא הגבלת הכניסה לילדים מתחת גיל ארבע התקבלה בהבנה מלאה, וכשהעז אב צעיר להושיב לידו את בנו הינוקא, ספג בקורת חריפה (למרות הביקורת הוא המשיך וקבע עובדה).
פורסם בדף השבועי ערש"ק"מקץ "כ"ז בכסלו תשע"ב23.12.11שנה כ"ו גיליון10


[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |


אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2020 (c)